רי"ף קידושין ל״ב

1 כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט כך אלמנה חלוקה מגרושה וחללה זונה בכהן גדול חללה אין חללה אלא מאיסור כהונה זונה נאמר כאן זונה ונאמר להלן זונה מה כאן עושה זרעו חולין אף להלן עושה זרעו חולין אמר רב אשי הלכך כהן הבא על אחותו בביאה ראשונה עשאה זונה חזר ובא עליה עשאה חללה:

2 מתני' דף עז. רבי אליעזר בן יעקב אומר ישראל שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה וגר שנשא בת ישראל בתו כשרה לכהונה אבל גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהונה אחד גרים וא' עבדים משוחררים אפילו עד עשרה דורות עד שתהא אמן מישראל רבי יוסי אומר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה:

3 גמ' דף עח: אמר רב המנונא משמיה דעולא הלכה כר' יוסי וכן אמר רבה בר בר חנה הלכה כרבי יוסי ומיום שחרב בית המקדש נהגו כהנים סילסול בעצמן כר' אליעזר בן יעקב אמר רב נחמן בא לימלך מורין לו כר' אליעזר בן יעקב נשא אין מוציאין ממנו כרבי יוסי:

4 מתני' האומר בני זה ממזר אינו נאמן ואפילו שניהם אמרו על העובר שבמעיה ממזר הוא אין נאמנין ר' יהודה אומר נאמנין:

5 גמ' מאי טעמא דר' יהודה דתניא יכיר יכירנו לאחרים מכאן א"ר יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שהוא נאמן לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בן גרושה ובן חלוצה וחכמים אומרים אינו נאמן ואפסיקא הלכתא בהדיא כר' יהודה בפרק יש נוחלין ב"ב דף קכח: ובפרק החולץ ליבמתו יבמות דף מז. נמי אמרינן מעשה באחד שבא לפני ר' יהודה ואמר לו נתגיירתי ביני לבין עצמי אמר לו יש לך עדים אמר לו לא יש לך בנים אמר לו הן אמר לו נאמן אתה לפסול עצמך ואין אתה נאמן לפסול את בניך ואקשינן ואבנים לא מהימן והתניא יכיר יכירנו לאחרים מכאן א"ר יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמר לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בן גרושה ובן חלוצה אמר רב נחמן בר יצחק ה"ק ליה לדבריך עובד כוכבים אתה ואין עדות לעובד כוכבים והלכה כר"נ בר יצחק דאמר משום דעובד כוכבים הוא ואין עדות לעובד כוכבים אבל ישראל מהימן והני מילי אבנו אבל אבן בנו לא מהימן כדתניא ר' יהודה אומר נאמן הוא על בנו קטן ואינו נאמן על בנו גדול וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן לא גדול גדול ממש ולא קטן קטן ממש אלא קטן ויש לו בנים זהו גדול גדול ואין לו בנים זהו קטן וכן הלכתא:

6 מתני' מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלך האב וקדשה אם שלו קדמו קדושיו קדושין ואם של שלוחו קדמו קדושיו קידושין ואם אין ידוע כאן דף עט. שניהם נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס וכן היא שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה היא וקדשה את עצמה אם שלה קדמו קדושיה קידושין ואם של שלוחה קדמו קדושיו קדושין ואם אין ידוע שניהם נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס:

7 גמ' איתמר קדשה

8 אביה בדרך וקדשה היא עצמה בעיר והרי היא בוגרת לפנינו רב אמר הרי היא בוגרת לפנינו ושמואל אמר חיישינן לקדושי שניהם אימת אילימא תוך ששה בהא נימא רב הרי היא בוגרת לפנינו השתא הוא דבגרה ואלא לאחר ששה בהא נימא שמואל חיישינן לקדושי שניהם והא אמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד וכי תימא בציר הוא דליכא הא טפי איכא והא בלבד קאמר לא צריכא בההוא יומא דמשלם שיתא רב אמר הרי היא בוגרת לפנינו מדהשתא בוגרת מצפרא נמי בוגרת ושמואל אמר השתא אייתיאת סימנים והלכה כוותיה דרב:

9 מתני' דף עט: מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים ובא הוא ואשתו ובניו ואמר אשה שיצאה עמי למדינת הים הרי היא זו ואלו הן בניה אין צריך להביא ראיה לא על האשה ולא על הבנים מתה ואלו בניה מביא ראיה על הבנים ואינו מביא ראיה על האשה אשה נשאתי במדינת הים הרי היא זו ואלו בניה מביא ראיה על האשה ואינו מביא ראיה על הבנים מתה ואלו הן בניה מביא ראיה על האשה ועל הבנים:

10 גמ' אמר רבה בר רב הונא מתני' דקתני אינו מביא ראיה על הבנים בכרוכים אחריה:

11 ת"ר אשה נשאתי במדה"י מביא ראיה על האשה ואין צריך להביא ראיה על הבנים על הגדולים ואין צריך להביא ראיה על הקטנים במה דברים אמורים באשה אחת אבל בשתי נשים מביא ראיה על האשה ומביא ראיה על הבנים על הגדולים ומביא ראיה על הקטנים

12 אמר ריש לקיש דף פ. לא שנו אלא בקדשי הגבול אבל ביוחסין לא ור' יוחנן אמר אפי' ביוחסין ואזדא ר"י לטעמיה דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מלקין על החזקות ושורפין וסוקלין על החזקות מלקין על החזקות כדרב יהודה דאמר ר"י הוחזקה נדה בשכנותיה בעלה לוקה עליה משום נדה שורפין וסוקלין על החזקות כדרבין בר רב הונא דאמר רבין בר רב הונא איש ואשה תינוק ותינוקת שהגדילו בתוך הבית נסקלין זה על זה ונשרפין זה על זה אמר ר"ש בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא מעשה באשה אחת שבאה לירושלים ותינוק מורכב על כתפה והגדילתו ובא עליה והביאוה לבית דין וסקלוה לא מפני שהיה בנה וודאי אלא מפני שהיה כרוך אחריה:

13 דף פ: מתני' לא יתייחד אדם עם שתי נשים אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים ר"ש אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים:

14 גמ' לא יתייחד אדם עם שתי נשים מאי טעמא תנא דבי אליהו הואיל ונשים דעתן קלה עליהן מנא הני מילי אמר ר' יוחנן משום ר' ישמעאל רמז לייחוד מן התורה מנין שנאמר דברים י״ג:ז׳ כי יסיתך אחיך בן אמך וכי בן אם מסית בן אב אינו מסית אלא לומר לך בן מתייחד עם אמו ואסור להתייחד עם כל עריות שבתורה וייחוד דפנויה נמי אסור מבית דינו של דוד דגרסי' בפרק אין מעמידין דף לו: אמר רב יהודה אמר רב באותה שעה גזרו על ייחוד של פנויה וייחוד דעובדת כוכבים נמי אסור מגזרת שמאי והלל דאמר דף לו. באלי אמר אבימי משמיה דרב פתן ושמנן ויינן ובנותיהן כולן משמנה עשר דבר הן:

15 אבל אשה אחת